פעמים רבות אנו רואים את החיסרון שבבן או בת הזוג כדבר מעיק שהיינו שמחים לוותר עליו.
לא תמיד קל להתמודד מולו, אך המציאות מפגישה אותו מול הקושי שבאופן תדיר פוגש אותנו שוב ושוב.
הויכוחים לרוב חוזרים סביב אותם נושאים, ולפעמים אף יכולה לעלות התחושה, שאילו היינו יודעים זאת לפני החתונה, אולי היינו חושבים פעמיים.
גם אם החלטנו להמשיך, הנושאים הללו צפים כמעט בכל הזדמנות ויוצרים עננה אפורה בזוגיות שלנו.

האם יש דרך להפוך את החיסרון ליתרון? איך הופכים ויכוח נצחי, לנושא מצמיח, חיובי, בונה ומשחרר?

מספרים על רבי לוי יצחק מברדיטשב, ששהה עם חסידיו ליד בית כנסת. בסמוך אליהם, עמד עגלון לבוש בטלית ותפילין, שתיקן את העגלה שלו תוך כדי התפילה.
אמרו החסידים: “איזו חוצפה, בעודו לובש טלית ותפילין – הוא מתקן את עגלתו?!”.
רבי לוי יצחק לעומתם, הסתכל ואמר: אפילו בשעה שמתקן את עגלתו, הוא מתפלל”…

רבי לוי יצחק ראה את הטוב שבכל דבר, והפך כל חיסרון – ליתרון.
צורת הסתכלות זו של רבי לוי יצחק עשויה לסייע לנו להביא את חיי הזוגיות לחיים טובים יותר, שלמים יותר ובעיקר –
לגדל אותנו בעבודת ה’ שלנו.

איך עושים את זה בפועל? איך הופכים כל חיסרון לייתרון?

  1. לזכור שיש שני צדדים למטבע: כזוג נשוי הרוצה זה בטובת זו, אנו שואפים לחיבור חזק ולאחדות מופלאה. אולם, חשוב לזכור ש’אחדות’ אינה בהכרח ‘תמימות דעים’.
    בסופו של דבר אנו שני אנשים המורכבים מרגשות, מחשבות, רצונות וחוויות השונים לחלוטין זה מזו, וכל אלו יחד מרכיבים את אישיותנו ואת המניעים לפעולותינו.
    לכן, מטבע הדברים יש סיבה לכל דבר שאני עושה או רוצה, וזה אינו בהכרח זהה למה שהשני/ה.
    ככל שנבין שאנו שונים בדעותינו, כך נוכל להכיל יותר את השונות ואת החיסרון של השני.
  2. לדבר על זה! גם אם אנחנו מכירים אחד את השני היטב, כל עוד אנחנו לא קוראים מחשבות – הסיכוי שנדע מה בדיוק חושב השני ומה מניע אותו לפעולה מסויימת – הוא כמעט אפסי.
    הדרך שלנו להתחבר זה לזו, להכיר ולהבין את מה באמת עובר על השני, היא לשוחח על זה ולשאול בכנות ובפשטות, איך אתה רואה את הדברים? מה זה עושה לך? מה גורם לך לפעול כך?
    פתאום נבין שמה שאנחנו רואים כחיסרון – בן הזוג פשוט רואה אחרת.
  3. להחליף משקפיים. אחרי שאנחנו מבינים שהשוני בינינו הוא לגיטימי, ואחרי שאנו מבררים מה מוביל את השני לפעול בצורה מסויימת, גם אם היא לא נעימה לי – השלב הבא הוא להחליף את המשקפיים לאותן אלו של רבי לוי יצחק מברדיטשב.
    דרך המשקפיים האלה אנחנו מתחברים לשני ממקום אוהב, מחובר, מתחשב. מבינים שאותו חיסרון, אותה הסיבה שהוא פועל בצורה ש’מרגיזה אותי’ היא לא מתוך כוונה רעה להרגיז, אלא פשוט כי הוא פועל באופן טבעי, וה’טבעי’ שלו שונה מה’טבעי’ שלי.

<img class=”blonginline-img” ” src=”https://www.kartisiach.co.il/wp-content/uploads/2018/02/opposites-489521_1280-295×300.jpg” alt=”חיסרון? יתרון!” />אנסה להמחיש את הדברים בדוגמא: ויכוח תמידי בין יצחק למיכל הוא עניין העמידה בזמנים. מיכל דייקנית ומגיעה בזמן, בעוד יצחק מגיע תמיד ברגע האחרון.
כשכל אחד לעצמו, השגרה מתנהלת כרגיל. אולם הויכוח מתפרץ בכל פעם שהם יוצאים יחד לאירוע משפחתי: מיכל כבר מוכנה ומחכה בפתח הדלת, ואולם יצחק… עדיין בדרכו הביתה. “שוב אנחנו מאחרים, תמיד אנחנו מגיעים באיחור!”, “מה את דואגת?! מעולם לא פספסנו חופה בגלל האיחור שלנו…”. הוויכוח יכול להימשך פעם אחר פעם, ללא הועיל.
בשיחה מעמיקה שעשו ביניהם, הבינו שמיכל חוששת מאד לפגוע בבעל האירוע על שלא כיבדה אותו והגיע בזמן, דבר שיוצר לה לחץ נפשי. ואילו יצחק מרגיש שהלחץ של ההתארגנות משתק אותו, ואולי הדבר שהכי חשוב לו היא השמירה על שלוותו הפנימית.

אם נהיה מסוגלים לכך, נוכל להתקדם לשלב הבא, ולהבין שבסופו של דבר הקב”ה חיבר את שתי נשמותינו כדי ליצור אחד, שלם. כלומר, ההתמודדויות שלי מול בן הזוג יוצרות בי שלמות רוחנית ודיוק בעבודת ה’.
לכן, אם נדע לתעל זאת, נוכל גם ללמוד מ”החיסרון” של בן הזוג, להבין שבעצם הוא מכיל בתוכו יתרון עצום, ולנסות לאמץ אותו לעצמנו.

כך, לאחר תהליך מעמיק וטוב, מיכל תוכל להבין שחסרה לה השלווה הפנימית שלה, אותה היא תוכל לשאוב מיצחק. ואילו יצחק יוכל לאמץ ממיכל את ההסתכלות שיש חשיבות עליונה לכבוד את הזולת ולא לפגוע בו, לפעמים גם במאמץ של הגעה בזמן.

השארת תגובה