במשך 6 וחצי שנים, עד שהבכורה שלנו נולדה, הקפדנו, נתנאל ואני, לצאת בכל יום רביעי ל”דייט שבועי”. היה נדיר שפספסנו את היציאה. מאז הלידה אנחנו מודים שיש פספוסים, גם כי עברנו דירות ושינויים, ולא תמיד הייתה אפשרות לצאת מכל מיני סיבות טכניות, ובכל זאת – עד היום – אנחנו משתדלים לצאת כמעט כל שבוע, או שבועיים.

כמעט תמיד כשאנשים שומעים שאנחנו יוצאים בתדירות גבוהה כל כך, התגובה הראשונית שלהם זה – “איך אתם מצליחים?” “איך אתם מוצאים לזה זמן?”

והאמת היא, שלפעמים אני בעצמי תוהה מה העניין לכאורה בדייט הזוגי שלנו, הרי גם ככה אנחנו עובדים יחד ונמצאים כמעט 24/7 ביחד… אז מה הפואנטה לצאת, לקחת בייביסיטר, להשקיע בזה יותר מדי?

זה פשוט מדהים כמה שבתקופות שכמעט לא יוצא לנו לעשות דייטים, או שהדייטים לא מספיק איכותיים – בלי לשים לב, המתחים מצטברים ונערמים ומתנפחים, והופכים להיות משהו שכל כך לא נעים לחיות איתו.
וכשיש דייטים קבועים, ומשמרים על אווירה טובה ונעימה, זה משמר את האיכות ואת הכיף והשמחה. וזה מאפשר לצאת מהשיגרה השוחקת.
אפילו אם לא מדברים על המתחים עצמם – עצם הפסק זמן. לעצור, להסתכל בעיניים, לדבר.
להרגיש שכל העולם עכשיו לא קיים, רק אתה, ואני, וזהו.
אנחנו בסדר עדיפות עליון זה כלפי זו, והאוירה הזו מחדשת את הקשר בכל פעם מחדש.

ובכל פעם שאנחנו חושבים שאולי השבוע נסתדר בלי דייט, ולא נורא אם לא מסתדר להכניס ללו”ז העמוס, אנחנו מקבלים סטירת לחי שאומרת לנו: “אמרתי לכם, הייתם צריכים את זה…”.

אחרי שמתרגלים ליציאות, ומרגישים בחוש את הערך שהם מקנים לזוגיות – מתחילים להבין מה קורה כשהן לא נמצאות בלו”ז.

ולא, לא צריך בכל פעם לשלם על בייביסיטר ובית קפה ולצאת עם חור בכיס.
יש כל מיני פתרונות קטנים שאפשר למצוא.
כמו לצאת לספסל הסמוך לבית עם פלאפון דלוק על שקט בחדר של הילדים, כך מצד אחד שומרים על מרחק קצר מהילדים אך מצד שני עדיין שוברים את השיגרה.
ואפשר גם לקחת בייביסיטר אבל על הבילוי עצמו לא לשלם, כמו למשל לשבת בתצפית קרובה או לשחק במשחקי כדור במגרש קרוב.
או אולי אפילו למצוא בוקר פנוי, כמו בוקר שישי, כשהילדים במסגרות, ואז להשקיע ביציאה מפנקת יותר כמו מסעדה, או באולינג, או סרט.
ובימים קרים וכשאין ברירה – אפשר גם לעשות ארוחה מפנקת, ליצור אוירה נעימה בסלון עם מוזיקה או נרות, ופשוט ליצור זמן זוגי.
בלי פלאפון, בלי לקפוץ למחשב, בלי כלום. פשוט אתה ואני ביחד.

בתכל’ס, זה באמת לא משנה מה עושים בזמן הזה. עצם הזמן ביחד הוא זה שחשוב.
כשמתחילים – מרגישים את ההבדל.
ואז קשה להפסיק… זה פשוט ממכר 🙂

אז לא, אנחנו לא מוצאים לזה זמן.
אנחנו פשוט – עושים אותו!
בדיוק כמו שאנחנו עושים זמן לשינה, לארוחת צהריים, ולטלפון חשוב עם הבוס,
כך אנחנו עושים זמן לקשר הזוגי-רגשי שלנו,
שהוא הבסיס לחיבור העמוק בינינו.

ודרך אגב, הרעיון של כרטישיח התחיל בזכות הקביעות הזו של הדייטים…

השארת תגובה